תלונות על כאבי גב הינן מאוד שכיחות בקרב כלל האוכלוסייה ויכולות להופיע בגילאים השונים. לרוב, הגורם העיקרי להן אינו ספציפי (לא מתבסס על ממצא פתולוגי מסויים), ואילו במקרים מועטים ניתן למצוא התאמה בין התלונה לבין ממצאים שונים בצילום (פריצת דיסק, סדק בחוליה, תזוזת חוליה ועוד).

כאבי גב עלולים לפגוע באיכות החיים ולהשפיע על תפקוד האדם ואף על מצב רוחו. הכאב יכול להיות ממוקד או מוקרן לאגן ולרגל, ולעיתים אף יכלול הופעת חולשה בשרירי הרגליים.
מטרתנו העיקרית במכון פיזיותרפיה "פיזיו אנד מור" היא לעזור להימנע מפגיעה באיכות החיים שלכם המטופלים, ולהחזיר את החיוך לפניכם.

צוות המטפלים שלנו ב"פיזיו אנד מור" מורכב מפיזיותרפיסטים מקצועיים בעלי ניסיון רב שנים בטיפול בכאבי גב. ישנו דגש על תקשורת בין המטופל והפיזיותרפיסט, בדיקה גופנית מקיפה ובניית תכנית טיפול שתטיב עם המטופל ותפחית את כאבו. אנו שואפים לטפל בכאב ואף להעלימו, תוך מתן טיפים לשמירה על תנועה בריאה לגוף ומניעה עתידית של כאבי גב נוספים.

הטיפול בכאבי גב הינו נרחב ומקיף וכולל טכניקות מנואליות, עיסוי, אלקטרותרפיה, אמצעי חימום, דיקור ועוד.

צוות המטפלים שלנו ישמח לעזור בהפחתת הכאב וחזרה מהירה וחלקה לפעילות ולתת לכם טיפול מסור ואדיב!

אנו מזמינים אתכם ליצור איתנו קשר לקביעת טיפול עוד היום! הרימו טלפון(קישור) או שילחו הודעה בוואטספ(קישור) לקביעת תור.

כאבי ברכיים הם תלונה שכיחה מאוד בכל הגילאים. כאבים אלו בעלי השפעה שלילית על איכות חיינו, והם עשויים לפגוע בהליכה התקינה, קימה מישיבה, שימוש במדרגות ובביצוע פעילות גופנית המשלבת קפיצות וכיפוף ברך. כך גם מושפע מצב רוחנו ורמת המוטיבציה שלנו בשמירה על שגרת חיים פעילה ובריאה.

במכון פיזיותרפיה "פיזיו אנד מור" קיים צוות מטפלים בעל ניסיון עשיר בתחום הטיפול בברך, שיוכל ליצור ולהתאים תכנית טיפולים לפי סיבת הופעת הכאב ושגרת חיי המטופל, תוך שימוש בפתרונות וכלים שמציעה האורתופדיה המודרנית. צוות הפיזיותרפיסטים שלנו מנוסה בטיפול בספורטאים מקצועניים, חובבנים ובכלל האוכלוסייה.

פגיעות ברכיים נפוצות: שיקום לאחר ניתוחים, כאב קדמי במפרק הפיקה, שינויים שחיקתיים במפרק הברך (אוסטאוארטריטיס), פציעות ברצועות המפרק ובמניסקוס, פריקת פיקה, כאבי גדילה בקרב מתבגרים, פגיעות כתוצאה מעומס יתר.

דרכי טיפול

ישנן 2 דרכי טיפול לכאבי ברכיים: הגישה השמרנית והגישה הניתוחית.

הטיפול השמרני (לא ניתוחי), מתבצע לאחר בדיקה מעמיקה של הפיזיותרפיסט והתאמת תכנית טיפול אישית בהתאם לממצאי הבדיקה. הטיפול יכול לכלול מוביליציות, עיסוי, אלקטרותרפיה, דיקור מערבי, תכנית תרגול ושיקום אקטיבי ועוד. המכון מצויד בציוד רב ועדכני המאפשר לנו לתת למטופלים את הטיפול המיטבי.

ברוב המקרים, הטיפול השמרני מניב תוצאות יפות ומצליח בהשגת המטרה שהוצבה בתחילתו.

הגישה הניתוחית מחליפים את מפרק הברך או רקמות המרכיבות אותו בשתל מלאכותי. ברוב המקרים, לאחר ההחלמה מהניתוח, מתאפשרת חזרה מהירה לפעילות יומיומית ובהמשך גם לשגרה ספורטיבית.

במכון "פיזיו אנד מור" מטרתנו היא להשיב את יכולת התפקוד באופן האופטימלי ביותר ללא כאבים וללא מגבלות תנועתיות, כפי שהיה טרום הופעת הכאב. לשם כך, הליך השיקום נעשה בליווי צמוד של הפיזיותרפיסט ומשלב סדרת טיפולים במכון, הדרכה לביצוע תרגילי בית והקשבה מלאה לצרכי המטופל והרגשתו במהלך השיקום.  

חשוב לציין כי הצלחת הטיפול והשיקום טמונה בשיתוף הפעולה של המטופל, כמו גם בסבלנותו ובנכונותו להשתקם.

צרו עמנו קשר עוד היום לקביעת תור (קישור לטלפון ולוואטספ) כדי להבטיח שכמקצועיות וחיוך נפגשים, השמיים הם הגבול!

מצפים לראותכם, צוות "פיזיו אנד מור".

בריחת שתן במאמץ, צניחות של איברים, כאבים ביחסי מין, ועוד… כאן נעסוק ברצפת האגן – איזור בגוף שבדרך כלל פחות מדברים עליו, אבל כל כך חשוב לפתח מודעות אליו! ההתייחסות הינה בעיקר לבעיות הנפוצות אצל נשים, אך חשוב לדעת כי בעיות ברצפת האגן מופיעות גם אצל גברים.

רצפת האגן חשובה כי היא מקנה לנו שליטה על הסוגרים, וכמו כן מחזיקה את האיברים הפנימיים באגן, מייצבת את חגורת האגן, ומשפיעה על תפקודים של מערכות רבות בגוף. בעיות ברצפת האגן יכולות להוביל לליקויים במערכת העיכול והשתן: דליפת שתן, בריחת גזים וצואה, עצירות ועוד, וכמו כן לגרום לכאבים באגן (מגוון כאבים אורטופדיים כגון כאבים בעצם הזנב, כאב בירך), כאב בנרתיק וכו׳. מצבה של רצפת האגן עלול להשפיע ישירות גם על התפקוד המיני שלנו ואף ליצור סימפטומים באזורים שונים בחלל האגן.

כאשר ישנה חולשה או נוקשות בשרירי רצפת האגן, נשים עלולות לחוות מגוון רחב מאוד של סימפטומים, לדוגמא: כאבים בנרתיק במצב של נוקשות/כיווץ יתר של שרירי רצפת האגן, בעת חולשה עלול להיווצר מצב של צניחת איברים (שלפוחית שתן, רחם או רקטום) ומקרים אפשריים נוספים.

החדשות הטובות הן שיש פתרון לכאבים ולבעיות הללו, ולא חייבים לסבול! פיזיותרפיסטית מוסמכת של רצפת האגן יכולה לסייע לך לאבחן את מצבם המדויק של שרירי רצפת האגן שלך במדדים רבים כמו כוח, סיבולת ועוד, להבין מהו המקור לקשיים, וכמובן לטפל בהם ביעילות – להגמיש את שרירי רצפת האגן וללמוד איך לאסוף אותם בצורה נכונה בעת הצורך.

אם הנושא של רצפת האגן נוכח בחיים שלך ויש לך שאלות, אנו מזמינים אותך לפנות אלינו בכל בעיה, תהייה או התלבטות שמעסיקה אותך, ונשמח לכוון ולייעץ מה כדאי לעשות, לאן לפנות, ואיך לפתור את הקושי ולשפר את איכות חייך.

מוזמנות ומוזמנים ליצור איתנו קשר בהקדם לקביעת תור בטלפון(קישור) או בוואטספ(קישור)!

******

לקריאה נוספת על רצפת האגן היכנסו למאמר של סבטלנה באתר שלנו (לינק למאמר)

גיד אכילס הוא הגיד העבה ביותר והחזק ביותר בגוף האדם, המסוגל לעמוד בעומסים הגדולים פי 17 ממשקל הגוף. הוא נבנה משילוב של שרירי השוק האחוריים – Gastrocnemius (הידועים בשם שריר התאומים) ו- Soleus.

הגיד נקרא על שם הגיבור אכילס מהמיתולוגיה היוונית, אשר על פי הסיפור היה בלתי פגיע בכל גופו מלבד בעקבו, וזאת לאחר שאמו הטבילה אותו בנהר הסטיקס (לפי הסיפור טבילה בנהר הקנתה לנטבל חסינות מכל פגע) אך השאירה את העקב בחוץ כיוון שהשתמשה בו כנקודת אחיזה. מתוך כך השתרש הביטוי "עקב אכילס", הבא לתאר נקודת חולשה אצל אדם הנראה חזק וחסין.

ההקשר בין הגיד לסיפור נוצר מתוך כך שעל אף שמדובר בגיד כה חזק, הוא מהווה פעמים רבות נקודת חולשה ואזור מועד לפציעות. הסיבה לכך היא עומסים רבים המופעלים עליו ואספקת דם ירודה לגיד (13% מזו של שריר).

חלקו המרכזי של הגיד (2-6 ס"מ מעל נקודת האחיזה שלו בקלקנאוס-עצם העקב) הוא האזור בו אספקת הדם היא הלקויה ביותר. נוסף על כך באזור זה מתרחש עיקר הפיתול בגיד, מה שמקטין עוד יותר את אספקת דם זו אשר נחשבת בעייתית מלכתחילה. זהו האזור העיקרי בגיד בו מתפתח Chronic Achilles Tendinosis – מצב של דלקת כרונית בגיד אכילס בשל שימוש יתר בגיד, שמלווה בתהליך ריפוי לא תקין של הרקמה.

סינדרום זה משויך לשימוש יתר ועומסים חוזרים, אך הגורם המדויק אינו ידוע. המצב אופייני לספורטאים מקצועיים וחובבנים וכן לאוכלוסייה מבוגרת. טווח הגילאים השכיח ביותר לתופעה זו הוא בגילאי 30-60.

גורמים שעלולים להשפיע על הופעת הסינדרום: עודף מתיחת הגיד בגלל נעליים על עקב נמוך, החלפת נעליים, חוסר גמישות של ה- Plantar Flexors (שרירים המבצעים מתיחה של כף הרגל לתנועת "פוינט"), השפעות סיסטמיות שונות כגון מחלות, תרופות, עודף משקל, עישון ונטייה גנטית.

שיטת טיפול יעילה במיוחד שפותחה לטיפול בדלקת כרונית בגיד אכילס היא תכנית חיזוק שרירי (אקסנטרי) – Alferdson's heel drop protocol. מדובר בתכנית חיזוק הנפרשת לאורך 12 שבועות, כאשר בכל יום בשבוע יש לבצע שני סטים של שני תרגילים בלבד. בתרגילים אלו השרירים המחוברים לגיד אכילס עובדים בכיוון כוח המשיכה, מתנגדים אליו ובכך מאטים את התנועה המתבצעת. התרגול אמור להתבצע תוך כאב סביר, כל עוד הכאב פוחת בסוף התרגול ואינו מחמיר מיום ליום. למטופלים מותר ללכת או לרוץ במהלך תקופת השיקום, כל עוד לא מעורב בכך כאב. נכון להיום אין בידינו הוכחה חותכת מדוע המנגנון של התרגול האקסנטרי עובד, אך ניתן לראות שכאשר מדובר על פגיעה מהסוג המתואר מעלה – דלקת בחלק האמצעי של הגיד, אחוזי ההצלחה של שיטת טיפול זו עומדים על כ-90%.

לירן ליפשיץ ורותם לביא, מכון פיזיותרפיה פיזיו אנד מור

טיפול בחשמל או באמצעים חשמליים שונים הפכו בשנים האחרונות לחלק אינטגרלי מטיפולי הפיזיותרפיה. אמצעי החשמל הקיימים מספקים גירוי חיצוני לתאי עצב הנמצאים בגוף ויכולים לדמות אותות עצביים הנשלחים מהמוח. בשיטה זו מושגות מספר מטרות; הפחתת כאב, הורדת נפיחות, הגברת זרימת הדם ותרומה לאיחוי פצעים וריפוי דלקות ואף חיזוק שרירים לאחר ניתוחים. טיפול בחשמל מותאם לכלל האוכלוסייה ואף לספורטאים. חשוב לציין כי הפרוטוקול לטיפול בחשמל אינו קבוע. אנו במכון פיזיותרפיה פיזיו אנד מור קובעים את הפרמטרים לפי סוג הפגיעה ובעיית המטופל. אמצעי החשמל, מיקום מדויק של הנחת האלקטרודות, העוצמה והמינון מותאמים לכל מטופל. הטיפול בזרמי חשמל הינו אמצעי עזר למגוון רחב של פציעות- החל מנקעים ופציעות בקרסול, בברכיים ובגפיים העליונות, כטיפול בדלקות, כשיקום לאחר ניתוחים (רצועות\ גידים\ שברים) וכן כאמצעי להפחתת כאבים אקוטיים וכרוניים (דוגמת כאבי גב). חשוב לציין כי אמצעי החשמל מהווים אמצעי עזר משמעותי אך לא מחליף טיפול פיזיותרפי. האיזון במהלך הטיפולים בין טיפול ידני, תרגילים וחשמל לרוב מביא לתוצאות השיקום והפחתת הכאב הטובות ביותר ולכן אין להתקבע על שיטת טיפול אחת.

לירן ליפשיץ וליאור מזרחי, מכון פיזיותרפיה פיזיו אנד מור

ACL האם לנתח או לא

פעמים רבות אנחנו שומעים את המינוח "קרע במיניסקוס" או "שחיקה של המיניסקוס", אך לא תמיד יודעים בדיוק במה מדובר. מטרת המאמר שלפניכם היא להציג את תפקידי המיניסקוסים בברכיים, סוגי הקרעים הנפוצים במיניסקוסים וההבדל ביניהם, הבדיקות הקליניות והטיפולים המוצעים היום.

בכל מפרק ברך ישנם שני מניסקוסים: חיצוני (לטרלי) ופנימי (מדיאלי). המניסקוסים הינם סחוסים בולמי זעזועים אשר תורמים להפחתת העומס ממפרק הברך וליציבות המפרקית. הם מונחים בין עצם הירך לעצם השוק וצורתם דמוית חצי סהר. שני המיניסקוסים מחוברים בחלקם לרצועות לעצם השוק ולעצם הירך (זו הסיבה שלעיתים קרע במניסקוס מלווה בקריעה של רצועות). אספקת הדם למיניסקוסים בשני השליש הפנימיים הינה פחותה לעומת החלק החיצוני של המניסקוסים, אך קצוות עצבים רבות מגיעות למיניסקוסים ומספקות להם תפקיד נוסף בהעברת תחושת תפיסת הגפיים במרחב (פרופריוספציה).

קרעים במניסקוס נחלקים לשני סוגים עיקריים, בשני הסוגים הקרעים הנפוצים יותר הינם במיניסקוס הפנימי (המדיאלי).

הסוג הראשון הינו טראומה אקוטית- אופיינית לצעירים בתנועה סיבובית לכיוון פנימי, הגורמת לקרע במניסקוס ולעיתים מתלווה לפציעות נוספות כגון קרע ברצועה הצולבת הקדמית (ACL) וברצועה הצידית הפנימית (MCL). קרעים על רקע טראומטי מתחלקים ל3- קרע ידית דלי (bucket handle)- קרע אורכי במרכז המיניסקוס המפצל אותו לשניים, קרע רוחבי (radial) אשר מערב את שולי המיניסקוס, קרע אלכסוני (flap) המערב את שולי המיניסקוס ושוליים חדים. שלושת סוגי הקרעים הטראומטים לרוב מלווים בתחושת כאב, נעילות, קושי לשאת משקל על הרגל, קליקים ונפיחות מקומית בברך עקב הצטברות נוזלים במפרק המופיעה 24 שעות לאחר הפציעה.

הסוג השני של הפתולוגיות הינו שינויים ניווניים אשר אופייניים לאוכלוסייה המבוגרת, בדרך כלל מעל גיל 40 עקב אובדן גמישות הסחוס ההופך לרגיש יותר (תחילת התהליך הניווני סביב גיל 30). במצב זה תנועות פשוטות, ללא טראומה מסוימת, עלולות לגרום לקריעתו. שינויים אלו נפוצים יותר בקרב אנשים פעילים גופנית.

בשני סוגי הקרעים הסימפטומים העיקריים שיכולים להיות מלווים לקרע מיניסקאלי הינם כאב בקו המפרקי הפנימי או החיצוני בהתאם למיניסקוס הפגוע, קליקים (עם או ללא כאב), תחושת חוסר יציבות של מפרק הברך, נוקשות, רגישות וכאב מקומי מוגבר בעת כיפוף הברך בנשיאת משקל ובעיקר בעת ביצוע תנועות סיבוביות בברך בשל הגברת העומס על המיניסקוס במנח זה.

קיימות מספר בדיקות קליניות שמקובלות לאבחנת קרע במניסקוס ומשלבות תנועות דחיסה וסיבוב של מפרק הברך. בנוסף לצורך אבחנה משלבים בדיקות פונקציונלית הכוללות הליכה, ישיבה וקפיצה. בדיקת הדימות האבחנתית המועדפת לקרעים מניסקיאלים היא MRI.

חשוב לציין כי לא כל קרע מיניסקוס מחייב ניתוח. במרבית הקרעים על רקע ניווני ובחלק מהקרעים על רקע טראומטי הטיפול השמרני המקובל בפיזותרפיה ומותאם לכל אדם באופן אישי מניב תוצאות שאינן נופלות מהטיפול הניתוחי. הטיפול הפיזיותרפי כולל בין היתר תרגול של חיזוק שרירים, מתיחות ותרגילי יציבות בנוסף לטיפול הידני.

קיימות אפשרויות ניתוחיות, אשר לרוב יומלצו במצבים של קרעים על רקע טראומטי ובעקבות המצאות חלקים חופשיים מהמיניסקוס במפרק. האפשרויות הכירורגיות כוללות  meniscectomy – הוצאת המניסקוס (לרוב היום מבוצעת הסרה חלקית של המיניסקוס ולא מלאה), וכן תפירת מניסקוס (במידה ואספקת הדם טובה לאזור הקרוע) הנעשים ע"י ארתרוסקופיה. בנוסף מבצעים השתלות מניסקוס וכיום מנסים למצוא פתרון בו ישתלו תאי גזע וגורמי גדילה אשר יגרמו לאיחוי עצמאי של הקרע.

אורן דיסקין וליאור מזרחי, מכון פיזיותרפיה פיזיו אנד מור

טיפול בקרח – איך לעשות זאת נכון?

הקרח הינו אמצעי טיפול פופולרי ויעיל למגוון רב של פציעות ומהווה את הבחירה הראשונה לטיפול בפציעות ספורט אקוטיות. השימוש בו נפוץ ומקובל אך לא לכל אחד ברור מה בדיוק הוא עושה ואיך כדאי להשתמש בו. אנו במכון פיזיותרפיה פיזיו אנד מור מעוניינים להציג לכם את הדרך הנכונה לטפל באמצעות קרח ואת המידע הקיים בנושא בספרות המקצועית, לכן במאמר זה נסקור את השפעות הקרח, אמצעי טיפול ודרכי השימוש בכל אמצעי. כמו כן, חשוב לא פחות – נדגיש כללי זהירות לטיפול בקור. הטיפול בקרח הינו אמצעי יעיל, זמין ולא יקר לטיפול במגוון רב של פציעות אקוטיות כגון – נקעים בקרסול, פגיעות ברצועה בברך, קרעים ומתיחות בשריר ובכל מקרה בו מעורבת נפיחות.

השפעות הקירור:

הטיפול בקרח מטרתו הורדת טמפרטורה ברקמות הפגועות, הצרת כלי דם וע"י כך הפחתת דימום ונפיחות. כמו כן, הקרח מוביל להאטת ההולכה העצבית במקום הקירור ולכן מאלחש כאב.

אפשרויות לאמצעי קירור:

• כרית קור (cold pack) – כרית קירור מוכנה שניתן לקנות בבתי מרקחת ורשתות פארם.
• קרח מרוסק בתוך גרב גדולה – כך ניתן להכין מעין כרית קירור בבית, מתאים כדי לעטוף מפרקים כמו ברך, מרפק וקרסול.
• מסאז' קרח – ניתן לבצע עיסוי באמצעות קוביות קרח לאזורים קטנים, או לחילופין להקפיא כוס חד פעמית עם מים (ליצור כוס קרח) ולעסות אזורים גדולים יותר.

זמני הטיפול:

• כאשר מדובר בכרית קור או קרח מרוסק – מניחים על המקום לפרק זמן של עד 15 דקות, חוזרים על הטיפול בהפרשים של שעתיים בין קירור לקירור.
• כאשר מדובר במסאז' קרח – מעסים למשך 6-8 דקות, גם במקרה זה בהפרשים של שעתיים.

תחושת המטופל בעת הטיפול בקרח:

• בדקות הראשונות לטיפול מורגשת לרוב תחושה של צריבה ואי נוחות, תופעה זו נורמלית ותקינה כל עוד לא מדובר בתחושת כאב חזקה. במקרה של כאב חזק – מומלץ ביותר להוריד את אמצעי הקירור מיד.
• לאחר כ-5 דקות מתחילת הטיפול צפויה להיעלם תחושת האי נוחות ובמקומה תורגש התחושה המתגמלת של הקרח – אלחוש הכאב המלווה בתחושה נעימה של הרגעת האזור. יש לציין שלכל אורך הטיפול בקרח הקור המורגש צריך להיות משמעותי.
• לאחר הטיפול נרצה לראות אדמומיות המפוזרת באופן שווה על העור עליו הונח הקרח.

אמצעי זהירות שיש לנקוט:

השימוש בקרח יכול לגרום לנזק לעור עד כדי כווית קור בדרגה גבוהה, על כן יש להקפיד על –

1. הפרדה בין הקרח לעור ע"י בד דק לח (רצוי מכותנה)
2. לא להשאיר קרח על העור יותר מ-15 דקות.
3. לא להשאיר קרח על העור במידה והוא גורם לתחושת כאב חזקה.

 קיימים מקרים בהם מראש לא נשתמש בקרח (קונטרה-אינדיקציות):

• הפרעות בתחושה – בכל מצב בו יש ירידה בתחושה או חוסר תחושה באזור הפגיעה עדיף להימנע משימוש בקרח כיוון שלא ניתן להרגיש כאב במקום.
• במקרה של רגישות יתרה לקור יש לשקול את השימוש בקרח כיוון שהתגובה הפסיכולוגית עלולה להעיב על יתרונות הטיפול.
• קיימת תופעה נדירה של אלרגיה לקור, במקרה שידועה אלרגיה שכזו כמובן שאין להשתמש בקרח כאמצעי טיפול.
• אין לקרר את אזור הצוואר הקדמי.

בנוסף לדרכי השימוש המוצעות מעלה, במקרים של נפיחות כרונית ניתן להשתמש בשילוב של חימום וקירור לסירוגין על אזור הפציעה. הפרוטוקול המוצע הינו מעבר בין אמבט חם לאמבט קר למשך 2 דקות לכל אמבט, 4-5 סבבים, כאשר מתחילים בחום ומסיימים בקור.

לירן ליפשיץ ורותם לביא, מכון פיזיותרפיה פיזיו אנד מור

אז מה זה בעצם Plantar fasciitis?

זוהי תלונה נפוצה מאוד על כאב בכף הרגל, בד"כ בעקב, שמכונה בשפה העממית – "דורבן". בשפה המקצועית הפתולוגיה מכונה Plantar fasciitis כיוון שמקורה הוא רקמת חיבור שנמצאת בחלק התחתון של כף הרגל ונקראת בשם זה (Plantar fascia). הפאסיה הפלנטרית מתחילה בזיז הפנימי של עצם העקב ומתחברת בצידה השני לבסיס כל אחת מאצבעות הרגל, זו רקמה סיבית חזקה בעלת שני תפקידים עיקריים – להוות תמיכה סטטית בקשת האורכית של כף הרגל ולסייע בבלימת זעזועים דינמית.

למי זה קורה?

שכיח בגילאים 30-60. ענפי הספורט השכיחים ביותר הם ריצה וריקוד, אך יכול לקרות בכל ענפי הספורט ובכל גיל.

מהם הסימפטומים?

• הסימפטום האופייני ביותר הוא כאב בעקב המופיע בצעדים הראשונים בקימה בבוקר (FIRST STEP SIGN).
• הכאב יכול להופיע גם לאחר ישיבה ממושכת – לאחר מספר צעדים הכאב פוחת, וחוזר לכאוב אחרי עמידה ממושכת.
• כאב בהליכה על משטח קשה.
• כאב בהליכה על אצבעות או על העקבים.
• לעיתים קרובות תהיה היסטוריה של כאב באזור זה, או כאבים אחרים בקרסול ובכף הרגל.

מדוע זה קורה?

פעמים רבות הסיבה אינה ברורה, אך קיימים מספר גורמי סיכון:

• השטחה של כף הרגל (פלטפוס).
• ירידה בטווח dorsiflexion (תנועת "פלקס") בקרסול.
• עליה חדה במשקל
• עבודה בעמידה ממושכת.
• הליכה ממושכת בנעליים לא מתאימות/לא תומכות/בלויות מאוד.
• קיצור שרירים בחלק האחורי של השוק והירך.
• ועוד…

בדיקה ואבחנה:

אצל כל מטופל יכולים להופיע הסימפטומים עקב גורמי סיכון שונים, לכן יש חשיבות בהתאמת תכנית טיפול אישית. אנו ב"פיזיו אנד מור" מבצעים בדיקה מקיפה של כל גורמי הסיכון ובהתאם לכך בונים את תכנית הטיפול.

הטיפול:

דורבן הוא "self limiting condition". משמעות הדבר היא שברוב המקרים הכאב חולף כמו שהגיע, אך עד להחלמה ספונטנית בחלק מהמקרים יכול לעבור זמן רב (6-18 חודשים). חשיבות הטיפול היא בקיצור זמן החלמה זה ובהקלה בסימפטומים עד ההחלמה.

הטיפול כולל:

• מנוחה מפעילויות כואבות – מאוד חשוב!
• נעלים מתאימות עם תמיכה בקשת האורכית של כף הרגל.
• מדרסים.
• קרח אחרי פעילות.
• אלקטרותרפיה ו US
• TAPING
• מתיחות של כף הרגל והצד האחורי של השוק.
• חיזוקי שרירים – הן בכף הרגל והן בירך.
• עיסוי עמוק של הפאסיה ושל שרירי השוק.
• סד לילה למתיחה.
• גבס הליכה.
• הפחתת משקל.
• טיפול בגלי הלם.

לירן ליפשיץ ורותם לביא, מכון פיזיותרפיה פיזיו אנד מור

מה זה גלי הלם ומאין זה הגיע?

טיפול בגלי הלם הינו טיפול בטכניקה חדשנית המשתמשת בגלים אקוסטיים החודרים לרקמה הפגועה ומזרזים את תהליך הריפוי.

רקע

גלי הלם הושמו לראשונה בשנות ה-80 כטיפול לא פולשני עבור אבנים בכליות(lithotripsy). בהמשך, אורולוגים הבחינו בשינויים שהתרחשו לטובה ברקמות סמוכות אצל המטופלים, כמו עלייה בצפיפות עצם והתחדשות רקמות (יצירת כלי דם חדשים). בעקבות הפוטנציאל שהתגלה בגלי ההלם להשפעה אוסטיאוגנית החלו מחקרים בנושא ונמצא כי טיפול בגלי הלם יעיל כטיפול אפקטיבי מאוד ולא פולשני בבעיות אורתופדיות שונות כגון דורבן, הסתיידויות בכתפיים ודלקות גידים כרוניות.
הטיפול בגלי הלם משולב בשנים האחרונות באופן מלא ונמצא בשימוש רחב בקהילה הרפואית ברחבי העולם בכל הנוגע לטיפול בבעיות אורתופדיות כרוניות באזורי גוף שונים עם אחוזי הצלחה מרשימים במיוחד!

מהם היתרונות בטיפול בגלי הלם?

• הטיפול בגלי הלם הינו טיפול שאינו פולשני בעל תוצאות מוכחות בשטח!
• התוצאות נצפות לאחר מספר טיפולים בודדים.
• הטיפול בגלי הלם מעודד ריפוי טבעי של הגוף.
• במקרים רבים הטיפול בגלי הלם הינו טיפול חלופי לניתוח!

מתי מומלץ לטפל ע"י גלי הלם?
טיפול זה מעודד את הגוף לטפל בעצמו ע"י הפעלה של תהליכים פיזיולוגיים רבים הקיימים בגופנו. קיימות מספר פתולוגיות אשר הוכח מחקרית כי טיפול בגלי הלם אפקטיבי ותורם רבות להחלמתן כמו דלקות גדיות והסתיידויות. ביניהן:

• דורבן  (plantar fasciitis)
• טנדינופתיה של גיד אכילס  (Achilles tendinopathies)
• דלקת בגיד המשותף של מישרי שורש כף היד  (tennis elbow)
• דלקת בגיד המשותף של מכופפי שורש כף היד  (golfer's elbow)
• דלקת בגיד הפיקה  (patellar tendinopathy)
• הסתיידויות בגידי הכתף
• ועוד!

אנו ממליצים לפנות לפיזיותרפיסטים שלנו לקבלת ייעוץ האם הטיפול בגלי הלם מתאים לבעיה שלך!

מה מיוחד בטיפול בגלי הלם בפיזיו אנד מור?

אנו במכון פיזיותרפיה "פיזיו אנד מור" בונים לכל מטופל תכנית טיפולים מותאמת אישית הכוללת טיפול בגלי הלם וטיפולים פיזיותרפיים נוספים שביחד מביאים להחלמה מיטבית במספר טיפולים בודדים! תכנית הטיפולים נקבעת ע"י הפיזיותרפיסט בהתאם לפתולוגיה של המטופל ובהתאם למטופל עצמו, כך שכל תכנית היא אישית!
בהתאם לתפיסתנו המקצועית ולאחר תוצאות שנצפו בשטח, הבנו כי הטיפול בגלי הלם מביא לתוצאות מיטביות כשמשולב עם טכניקות טיפוליות נוספות, כגון: חיזוקים, מתיחות, טיפול מנואלי, טייפינג ועוד.
השילוב בין גלי הלם לטכניקות טיפול נוספות הוכח כיעיל בריפוי ע"י כך שתוקף את הפתולוגיה מכל הכיוונים ומביא להחלמה מיטבית של הרקמה הפגועה וכל זאת נעשה בזמן יחסית קצר.
אנו מציעים חבילת טיפולים בגלי הלם בשילוב עם פיזיותרפיה הכוללת חמישה טיפולים בלבד!

הפיזיולוגיה מאחורי גלי ההלם
המחקרים שנעשו על השפעות גלי ההלם בגוף האדם מצאו כי טיפול זה מעודד ומעורר את הגוף לטפל בעצמו ע"י ניצול והפעלה של תהליכים פיזיולוגיים טבעיים בגוף בעלי השפעות קליניות חיוביות.

פירוק הסתיידויות– הגורם העיקרי להופעת דלקות גידים הוא נוכחות הסתיידות מקומית על סיבי הגיד (הצטברות של יוני סידן כתוצאה מהזדקנות וניוון של הגידים). ההסתיידויות מפורקות ומפונות עם זרם הדם, כך שהטיפול הוא במקור הבעיה וההחלמה היא מלאה ואיכותית.
היתרון של גלי הלם לעומת תרופות אנטי דלקתיות או זריקות מקומיות של קורטיזון/ סטרואידים במקרים של הסתיידות הוא הטיפול במקור הבעיה, מה שמונע הישנות שלה לאחר זמן קצר. התרופות והסטרואידים מטפלים בדלקת אך לא תורמים לפינוי ההסתיידויות ובכך נותנים מענה לתקופה קצרה בלבד.

הקלה על כאב– אפקט הפחתת הכאב פועל בשני אופנים. באופן אחד, גירוי יתר של האזור המטופל גורם לחזרה מופחתת של אותות לגזע המוח, וכתוצאה מכך נקלטים פחות אותות מקולטני הכאב (nociceptors). כלומר, מיד לאחר הטיפול נוצר אלחוש מקומי של האזור הפגוע בעקבות גירוי יתר שהמכשיר יצר על האזור המטופל ושחרור אנדרופינים- אפקט מידי שלעיתים נשמר. אופן נוסף, הוא ניצול מנגנון "תאוריית השער", בו הגירוי הדומיננטי של גלי ההלם חוסם את האותות הנשלחים למח מהאזור הפגוע, שובר את מעגל הכאב, ובעצם יוצר מן "אתחול מחדש" לתפיסת הכאב במח. גלי ההלם גורמים בהתחלה לעלייה קלה בסאבסטנס P (Substance P)  שהוא מתווך כאב, ולאחר מכן ישנה ירידה של מתווך זה לאורך זמן.

ריפוי רקמות מואץ–
עירור תאים חדשים– ע"פ התיאוריה, עומס מכאני (גלי הלם) המופעל על שלד התא מעודד יצירת חלבונים. תאי גיד בריאים מגיבים לגלי הלם ע"י ייצור קולגן, התאים הפגועים מגיבים ע"י הפחתה ביצירת מתווכי דלקת וחומרים המזוהים עם טנדינופתיה (דלקת של הגיד). תאי עצם מגיבים בצורה דומה ע"י ייצור של גורמי גדילה, חלבונים לבניית עצם ושגשוג של אוסטאובלאסטים (תאים הבונים עצם).
עלייה בקצב חילוף החומרים– הטיפול בגלי ההלם מעלה את זרימת הדם המקומית ברקמה המטופלת, ממברנות התאים נעשות חדירות יותר ובעקבות זאת ישנה עלייה בקצב חילוף החומרים. בנוסף, גלי ההלם גורמים למיקרו-קרעים בכלי הדם הקטנים באזור הפגוע אשר דוחפים ליצירת מחודשת של כלי דם באזור זה והגדלת אספקת הדם לאזור.
השערה הנוגעת לדלקות כרוניות היא שהטיפול בגלי ההלם יוצר דלקת אקוטית חדשה, שנעשית באופן מבוקר, שיוצרת חומרי דלקת באזור שבהמשך תעודד ותוביל להחלמה טבעית של הגוף.

לשאלות נוספות בנוגע לטיפול בגלי הלם, האם הטיפול מתאים לבעיה שלך, או לכל שאלה אחרת אנא פנו אלינו בטלפון(קישור), בהודעת וואטספ(קישור) או במייל(קישור).

הטניס הוא אחד מענפי הספורט הפופולריים בעולם עם עשרות מיליוני אנשים המשחקים טניס ומעל למיליארד עוקבים.
טווח הגילאים של האנשים הפעילים בטניס הוא גדול מאד – מילדות צעירה ועד לגיל הרביעי כך שהחשיפה לפציעה יכולה להיות בכל גיל.
דרישות המשחק בהיבט הפיזי הן גבוהות ביותר וזאת כמובן בקורלציה לרמת המשחק.
השחקנים המקצוענים נדרשים למאמץ עילאי של כושר הכולל האצות, בלימות, שינויי כיוון וכמובן חבטות בעוצמות אדירות.
כל אלו שמים עומס עצום על מערכת השלד-שריר של הגוף המובילים לפציעות.
לעומת זאת, הסיבות העיקריות לפציעות אצל השחקן החובבן הינן טכניקה לא נכונה ורמת כושר ירודה. סיבה נוספת, היא שימוש בציוד לא מתאים (כמו משקל מחבט, מתח הגידים ומידת ידית המחבט).

אלו כמה מפציעות הטניס השכיחות ביותר:

כאבים בכתף הדומיננטית
פציעה שכיחה אצל שחקנים בכל הרמות.
כאבים בכתף הדומיננטית לרב מתרחשים עקב תהליך דלקתי של גידי השרוול המסובב בכתף וזאת בעיקר כתוצאה מביצוע תנועות חוזרניות של הגשות (Serve) וחבטות הנחתה (Smash).
מצב חריף יותר של הפציעה עלול להיות קרע של אחד הגידים, דלקת בבורסה וכן קרעים בשפת המפרק (Labrum) המצריכים בדרך כלל התערבות ניתוחית.
גורמים נוספים לפציעה: טכניקה/ביומכניקה לא נכונה בהגשה, עלייה ניכרת בעומס אימונים/משחקים, מחבט כבד/קל מידי.
הטיפול הפיזיותרפי יתמקד בהורדת הדלקתיות באמצעות טיפול מנואלי ושימוש באלקטרותפיה, הגעה לטווחי תנועה מלאים וחיזוק חגורת הכתף.
יתכן והטיפול אף יכלול שימוש בתרופות נוגדות דלקת ובמקרים חריפים זריקות למפרק הכתף ואף כאמור התערבות ניתוחית.

מרפק טניס
פציעה נפוצה בעיקר אצל השחקן החובבן.
ברב המקרים הסיבה הינה טכנית – שימוש לא נכון בפרק כף היד גורם לעומס על מיישרי המרפק שעלול לגרום לדלקת ולכאבים עזים בחלק החיצוני של המרפק.
גורמים נוספים הם משקל כבד מידי של המחבט או של הכדורים ומתיחה חזקה מידי של מיתרי המחבט.
הפציעה אצל השחקנים המקצוענים לרב נגרמת בשל מאמץ אינטנסיבי בפרק זמן קצר כמו לדוגמא משחק ארוך/רצף משחקים. סיבה נוספת יכולה להיות עלייה לא מתונה בנפח אימונים לאחר פציעה/תקופת מנוחה.
פציעה זאת שכיחה מאד אצל אנשים שעבודתם דורשת ביצוע תנועות חוזרניות כמו לדוגמא- קלדניות, צבעים ונגרים.
הטיפול יכלול מוביליזציות מפרקיות/רקמה רכה, מתיחות, אלקרותרפיה, דיקור יבש, טייפינג להורדת עומס וכן גלי הלם.

כאב בשורש כף היד
פציעה בשורש כף היד היא לרב כתוצאה משימוש יתר והיווצרות דלקות של הגידים המיישרים /המכופפים.
לרב הפציעה ביד הלא דומיננטית בשחקנים החובטים חבטת גב יד (Backhand) עם שתי ידיים.
העומסים הגבוהים על גידי כף היד כתוצאה מאימפקט הכדור על המחבט גורם למתח יתר וקרעים מיקרוסקופיים של גידים אלו.
תקופת ההחלמה של פגיעות גידיות היא יחסית איטית ועלולה לקחת 6 שבועות ויותר עד לריפוי. בעת חזרה לאימונים רצוי לקבע בתקופה הראשונית את שורש כף היד באמצעות טייפינג על מנת להוריד עומס מהמפרק ולמנוע פציעה חוזרת.
הטיפול הפיזיותרפי כולל הורדת הדלקתיות, חיזוק שורש כף היד, מתיחות ושימוש בנוגדי דלקת.

מתיחה של שרירי הבטן
פציעה שכיחה לשחקנים בכל הרמות.
מתיחה או קרע חלקי של אחד משרירי הבטן. בדרך כלל הפגיעה בשריר הישר בטני
(Rectus abdominis) בצד הלא דומיננטי.
הפציעה לרב מתרחשת במהלך חבטת ההגשה (Serve): הביומכניקה הספציפית והמיוחדת של ההגשה בטניס דורשת עבודה אקצנרית ומיד אחריה כיווץ קונצנטרי חזק. מצב זה יוצר מומנט מסוכן על שרירי הבטן שצריכים לעמוד בעומס גדול. כמו כן השימוש בעמידה פתוחה (בעיקר אצל שחקנים מקצוענים) בחבטת כף היד (Forehand) עלולה לגרום לפציעה של שרירי הבטן.
ההחלמה מפציעה זאת יחסית איטית ועלולה לקחת 6 שבועות ויותר.
הטיפול הפיזיותרפי כולל חיזוק שרירי הבטן והגמשתם.
יש לחזור לפעילות באופן הדרגתי ובהתחלה להימנע מהגשות וחבטות הנחתה.

כאב גב תחתון
שכיח יותר אצל טניסאים צעירים וטניסאים מבוגרים.
כאב בגב תחתון עלולים לנבוע מעומס יתר ,יציבה לא נכונה, חוסר תפקוד שרירי (חוסר איזון שרירי, קיצורים בשריר,חולשה), חולשה בשרירי הבטן, בעיה מפרקית, בעיה דיסקלית ועוד.
דרישות המשחק יוצרים עומסים גדולים על הגב התחתון.
לדוגמא תנועה ההגשה שמצריכה שילוב של כל טווחי התנועה בגב תחתון. בהגשה השניה העומס אף עלול להיות גבוה יותר בשל ההקשתה הגדולה של הגב.
הטיפול הפיזיותרפי יכלול פיזיותרפיה מנואלית, מתיחות, חיזוק שרירי גב ובטן, אלקטרותרפיה.

רגל טניס
קרע חלקי של שרירי הסובך (שריר התאומים).
נפוץ בגילאים 35-50 ונגרם עקב כיווץ חזק בשרירי הסובך כמו לדוגמא יציאה חזקה לספרינט או נחיתה אחרי חבטת הגשה/הנחתה.
ההרגשה לאחר הפציעה היא כמו סכין חד ותחושת שריפה בשוק. לעיתים אף ניתן לשמוע את הקרע ובדרך כלל לא ניתן להמשיך לשחק.
הפציעה לרב נגרמת לקראת סוף המשחק/אימון בשל עייפות השריר או בתחילת הפעילות עקב חוסר מוכנות של הגוף
הטיפול הפיזיותרפי יכלול עיסוי רקמה רכה, אלקטרותרפיה, דיקור יבש, חיזוק שרירים, מתיחות.

נקעים בקרסול
הפציעה השכיחה ביותר בטניס.
ברב המקרים, הפגיעה ברצועות החיצוניות של הקרסול. פגיעה ברצועות הפנימיות החזקות יותר, שכיחה הרבה פחות (5-10%).
חומרת הפגיעה תלויה במידת המתיחה/קרע של הרצועות שגורם לחוסר יציבות של הקרסול.
הסימפטום השכיח ביותר הוא נפיחות שבדרך כלל מיידי/אחרי כמה שעות.
הטיפול הראשוני כולל PRICE – ((Protection,Rest, Ice, Compression, Elevation – מניעה (לדוגמא שימוש בחבק), מנוחה, קרח, חבישה ,הרמה של הרגל – שהמטרה העיקרית היא הורדת נפיחות.
בהמשך הטיפול יכלול מוביליזציות מפרקיות/רקמה רכה, אלקטרותרפיה, תרגול פרופריוספטיבי, חיזוק שרירים, מתיחות, טייפינג.
יש לציין שהישנות הפציעה לאחר נקע גבוהה מאד ולכן מומלץ בחודשים הראשונים לשחק עם חבק מיוחד לקרסול או שימוש בטייפינג.
כמו כן יש חשיבות ניכרת להמשך תרגול פרופריוספטיבי כדי למנוע את הישנות הנקע.

איל ארליך, מכון פיזיו אנד מור.