הטניס הוא אחד מענפי הספורט הפופולריים בעולם עם עשרות מיליוני אנשים המשחקים טניס ומעל למיליארד עוקבים.
טווח הגילאים של האנשים הפעילים בטניס הוא גדול מאד – מילדות צעירה ועד לגיל הרביעי כך שהחשיפה לפציעה יכולה להיות בכל גיל.
דרישות המשחק בהיבט הפיזי הן גבוהות ביותר וזאת כמובן בקורלציה לרמת המשחק.
השחקנים המקצוענים נדרשים למאמץ עילאי של כושר הכולל האצות, בלימות, שינויי כיוון וכמובן חבטות בעוצמות אדירות.
כל אלו שמים עומס עצום על מערכת השלד-שריר של הגוף המובילים לפציעות.
לעומת זאת, הסיבות העיקריות לפציעות אצל השחקן החובבן הינן טכניקה לא נכונה ורמת כושר ירודה. סיבה נוספת, היא שימוש בציוד לא מתאים (כמו משקל מחבט, מתח הגידים ומידת ידית המחבט).

אלו כמה מפציעות הטניס השכיחות ביותר:

כאבים בכתף הדומיננטית
פציעה שכיחה אצל שחקנים בכל הרמות.
כאבים בכתף הדומיננטית לרב מתרחשים עקב תהליך דלקתי של גידי השרוול המסובב בכתף וזאת בעיקר כתוצאה מביצוע תנועות חוזרניות של הגשות (Serve) וחבטות הנחתה (Smash).
מצב חריף יותר של הפציעה עלול להיות קרע של אחד הגידים, דלקת בבורסה וכן קרעים בשפת המפרק (Labrum) המצריכים בדרך כלל התערבות ניתוחית.
גורמים נוספים לפציעה: טכניקה/ביומכניקה לא נכונה בהגשה, עלייה ניכרת בעומס אימונים/משחקים, מחבט כבד/קל מידי.
הטיפול הפיזיותרפי יתמקד בהורדת הדלקתיות באמצעות טיפול מנואלי ושימוש באלקטרותפיה, הגעה לטווחי תנועה מלאים וחיזוק חגורת הכתף.
יתכן והטיפול אף יכלול שימוש בתרופות נוגדות דלקת ובמקרים חריפים זריקות למפרק הכתף ואף כאמור התערבות ניתוחית.

מרפק טניס
פציעה נפוצה בעיקר אצל השחקן החובבן.
ברב המקרים הסיבה הינה טכנית – שימוש לא נכון בפרק כף היד גורם לעומס על מיישרי המרפק שעלול לגרום לדלקת ולכאבים עזים בחלק החיצוני של המרפק.
גורמים נוספים הם משקל כבד מידי של המחבט או של הכדורים ומתיחה חזקה מידי של מיתרי המחבט.
הפציעה אצל השחקנים המקצוענים לרב נגרמת בשל מאמץ אינטנסיבי בפרק זמן קצר כמו לדוגמא משחק ארוך/רצף משחקים. סיבה נוספת יכולה להיות עלייה לא מתונה בנפח אימונים לאחר פציעה/תקופת מנוחה.
פציעה זאת שכיחה מאד אצל אנשים שעבודתם דורשת ביצוע תנועות חוזרניות כמו לדוגמא- קלדניות, צבעים ונגרים.
הטיפול יכלול מוביליזציות מפרקיות/רקמה רכה, מתיחות, אלקרותרפיה, דיקור יבש, טייפינג להורדת עומס וכן גלי הלם.

כאב בשורש כף היד
פציעה בשורש כף היד היא לרב כתוצאה משימוש יתר והיווצרות דלקות של הגידים המיישרים /המכופפים.
לרב הפציעה ביד הלא דומיננטית בשחקנים החובטים חבטת גב יד (Backhand) עם שתי ידיים.
העומסים הגבוהים על גידי כף היד כתוצאה מאימפקט הכדור על המחבט גורם למתח יתר וקרעים מיקרוסקופיים של גידים אלו.
תקופת ההחלמה של פגיעות גידיות היא יחסית איטית ועלולה לקחת 6 שבועות ויותר עד לריפוי. בעת חזרה לאימונים רצוי לקבע בתקופה הראשונית את שורש כף היד באמצעות טייפינג על מנת להוריד עומס מהמפרק ולמנוע פציעה חוזרת.
הטיפול הפיזיותרפי כולל הורדת הדלקתיות, חיזוק שורש כף היד, מתיחות ושימוש בנוגדי דלקת.

מתיחה של שרירי הבטן
פציעה שכיחה לשחקנים בכל הרמות.
מתיחה או קרע חלקי של אחד משרירי הבטן. בדרך כלל הפגיעה בשריר הישר בטני
(Rectus abdominis) בצד הלא דומיננטי.
הפציעה לרב מתרחשת במהלך חבטת ההגשה (Serve): הביומכניקה הספציפית והמיוחדת של ההגשה בטניס דורשת עבודה אקצנרית ומיד אחריה כיווץ קונצנטרי חזק. מצב זה יוצר מומנט מסוכן על שרירי הבטן שצריכים לעמוד בעומס גדול. כמו כן השימוש בעמידה פתוחה (בעיקר אצל שחקנים מקצוענים) בחבטת כף היד (Forehand) עלולה לגרום לפציעה של שרירי הבטן.
ההחלמה מפציעה זאת יחסית איטית ועלולה לקחת 6 שבועות ויותר.
הטיפול הפיזיותרפי כולל חיזוק שרירי הבטן והגמשתם.
יש לחזור לפעילות באופן הדרגתי ובהתחלה להימנע מהגשות וחבטות הנחתה.

כאב גב תחתון
שכיח יותר אצל טניסאים צעירים וטניסאים מבוגרים.
כאב בגב תחתון עלולים לנבוע מעומס יתר ,יציבה לא נכונה, חוסר תפקוד שרירי (חוסר איזון שרירי, קיצורים בשריר,חולשה), חולשה בשרירי הבטן, בעיה מפרקית, בעיה דיסקלית ועוד.
דרישות המשחק יוצרים עומסים גדולים על הגב התחתון.
לדוגמא תנועה ההגשה שמצריכה שילוב של כל טווחי התנועה בגב תחתון. בהגשה השניה העומס אף עלול להיות גבוה יותר בשל ההקשתה הגדולה של הגב.
הטיפול הפיזיותרפי יכלול פיזיותרפיה מנואלית, מתיחות, חיזוק שרירי גב ובטן, אלקטרותרפיה.

רגל טניס
קרע חלקי של שרירי הסובך (שריר התאומים).
נפוץ בגילאים 35-50 ונגרם עקב כיווץ חזק בשרירי הסובך כמו לדוגמא יציאה חזקה לספרינט או נחיתה אחרי חבטת הגשה/הנחתה.
ההרגשה לאחר הפציעה היא כמו סכין חד ותחושת שריפה בשוק. לעיתים אף ניתן לשמוע את הקרע ובדרך כלל לא ניתן להמשיך לשחק.
הפציעה לרב נגרמת לקראת סוף המשחק/אימון בשל עייפות השריר או בתחילת הפעילות עקב חוסר מוכנות של הגוף
הטיפול הפיזיותרפי יכלול עיסוי רקמה רכה, אלקטרותרפיה, דיקור יבש, חיזוק שרירים, מתיחות.

נקעים בקרסול
הפציעה השכיחה ביותר בטניס.
ברב המקרים, הפגיעה ברצועות החיצוניות של הקרסול. פגיעה ברצועות הפנימיות החזקות יותר, שכיחה הרבה פחות (5-10%).
חומרת הפגיעה תלויה במידת המתיחה/קרע של הרצועות שגורם לחוסר יציבות של הקרסול.
הסימפטום השכיח ביותר הוא נפיחות שבדרך כלל מיידי/אחרי כמה שעות.
הטיפול הראשוני כולל PRICE – ((Protection,Rest, Ice, Compression, Elevation – מניעה (לדוגמא שימוש בחבק), מנוחה, קרח, חבישה ,הרמה של הרגל – שהמטרה העיקרית היא הורדת נפיחות.
בהמשך הטיפול יכלול מוביליזציות מפרקיות/רקמה רכה, אלקטרותרפיה, תרגול פרופריוספטיבי, חיזוק שרירים, מתיחות, טייפינג.
יש לציין שהישנות הפציעה לאחר נקע גבוהה מאד ולכן מומלץ בחודשים הראשונים לשחק עם חבק מיוחד לקרסול או שימוש בטייפינג.
כמו כן יש חשיבות ניכרת להמשך תרגול פרופריוספטיבי כדי למנוע את הישנות הנקע.

איל ארליך, מכון פיזיו אנד מור.